כמה רץ שחקן כדורסל במשחק? כ-3 עד 5 ק״מ
בקצרה: שחקן NBA רץ בדרך כלל כ-3 עד 4.7 ק״מ למשחק (2 עד 2.9 מייל) לפי נתוני המעקב של הליגה, אבל המספר תלוי בעיקר בדקות המשחק: ככל שהשחקן על המגרש יותר זמן, הוא רץ יותר. בכדורסל מדובר בריצה לסירוגין של ספרינטים קצרים והליכה בין לבין, ולכן גם ההכנה צריכה להיות אינטרוולים ולא ריצה איטית ארוכה. בכתבה על משך משחק כדורסל הסברנו כמה זמן המשחק נמשך, ופה נבדוק מה קורה לרגליים בתוך הזמן הזה.
מה אומרים נתוני המעקב של ה-NBA
מאז עונת 2013/14 ה-NBA עוקבת אחרי כל שחקן באמצעות מצלמות בכל אולם, שמאתרות את השחקנים והכדור 25 פעמים בשנייה. אחד הנתונים שנאספים הוא המרחק שכל שחקן עבר במשחק. המספרים שמתפרסמים הם במיילים, ולכן המרנו אותם לקילומטרים (מייל אחד הוא כ-1.61 ק״מ).
| נתון | עונה | מייל | ק״מ (בקירוב) |
|---|---|---|---|
| פרד ואנפליט, מוביל הליגה בממוצע למשחק | 2020/21 | 2.76 | 4.4 |
| סי.ג׳יי. מקולום, מוביל הליגה בממוצע למשחק | 2019/20 | 2.78 | 4.5 |
| ואנפליט, בקצב של תחילת העונה | 2021/22 | 2.90 | 4.7 |
| רף של "שחקן שרץ הרבה": 146 שחקנים עברו אותו | 2020/21 | 2.0 ומעלה | 3.2 ומעלה |
כלומר, המובילים בליגה רצים כ-4.4 עד 4.7 ק״מ למשחק, ובעונת 2020/21 נרשמו 146 שחקנים עם ממוצע של לפחות 2 מייל (כ-3.2 ק״מ). זה לא "ממוצע הליגה" הרשמי, כי לא מצאנו נתון כזה שפורסם, אלא תמונה של איפה נמצא שחקן רוטציה רגיל ואיפה נמצא הקצה העליון.
גם בסיכום העונה הכול נראה גדול: בעונת 2018/19 בראדלי ביל רץ 222.7 מייל ב-82 משחקים, כ-358 ק״מ, השיא מאז שהמעקב התחיל. חלוקה פשוטה נותנת כ-2.7 מייל למשחק, כ-4.4 ק״מ.
למה הדקות חשובות יותר מהמספר עצמו
כשרואים "4.5 ק״מ למשחק" קל לחשוב שזה מספר קבוע לכל שחקן, אבל הוא בעצם תוצאה של שני דברים: כמה זמן השחקן על המגרש, ובאיזה קצב הוא נע. בנתוני העונה של 2021/22, מיקאל ברידג׳ס (פיניקס) רץ 212.5 מייל ב-2,854 דקות, כלומר כ-342 ק״מ בכ-2,850 דקות. זה מתחלק לכ-120 מטר בדקה על המגרש, חישוב שלנו על בסיס המספרים שפורסמו.
שחקן שמבלה חלק גדול מהמשחק בהליכה או בעמידה ירוץ פחות לדקה. אבל העיקרון חל על כולם: הכפילו את הדקות ותכפילו את המרחק. מחקר מעקב על 48 שחקניות נוער עד גיל 18 מדגים את זה היטב, כפי שנראה בהמשך.
כמה רץ כל תפקיד: רכזים מול סנטרים
הרושם הרגיל הוא שרכזים וקלעים רצים הרבה והסנטרים "נשארים מתחת לסל". סקירה מדעית שפורסמה ב-Journal of Human Kinetics ב-2025 על 47 מחקרים בכדורסל גברים מקצועני וחצי-מקצועני מאשרת את זה בגדול: שחקני החוץ (רכזים וקלעים) כיסו יותר מרחק מפורוורדים וסנטרים, והסנטרים נטו לכסות הכי פחות. הסקירה גם מצאה שרכזים מבצעים יותר האצות והאטות, ושפורוורדים עושים יותר ריצה במהירות גבוהה. הסופרים מזהירים שהשיטות במחקרים שונים מאוד, ולכן אי אפשר לתת מספר אחד לכל עמדה.
לגבי ה-NBA, אתר המהמרים Action Network פרסם נתוני סיכום עונה מ-2021/22 שהוא קיבל מהליגה. אלה מיילים לשחקן לאורך עונה שלמה, לא למשחק, והם מושפעים מכמות הדקות של כל עמדה, ולכן ההבדלים קטנים וחלקם הפוך מהציפייה:
| עמדה | ממוצע מייל בעונה (2021/22) | ק״מ בקירוב |
|---|---|---|
| סנטר (5) | 75.8 | 122 |
| רכז (1) | 75.6 | 122 |
| קלע (2) | 71.8 | 116 |
| פורוורד קטן (3) | 71.1 | 114 |
| פורוורד כוח (4) | 68.8 | 111 |
כאן צריך זהירות: זה ממוצע על כל מי ששיחק, כולל שחקנים עם מעט דקות, ומקור המידע הוא אתר תקשורת ולא פרסום רשמי של הליגה. מה שבטוח הוא שהפער בין התפקידים בסיכום העונה קטן יחסית, ושהדקות וסגנון המשחק של הקבוצה משפיעים לא פחות מהעמדה. מי שרוצה להבין מה כל תפקיד עושה במגרש מוזמן לקרוא את מדריך העמדות בכדורסל.
הליכה, ג׳וגינג וספרינט: איך המרחק מתחלק
קילומטרים לבדם לא מספרים את הסיפור, כי כדורסל הוא ריצה לסירוגין. במחקר על שחקני נוער בנים עד גיל 18 מ-8 נבחרות (טורניר יורוליג בקרב הצעירים), החוקרים חילקו את התנועה לפי מהירות: הליכה מתחת ל-6 קמ״ש, ג׳וגינג 6 עד 12, ריצה 12 עד 18, ריצה בעצימות גבוהה 18 עד 24 וספרינט מעל 24 קמ״ש. הם מצאו שמרבע לרבע השחקנים עוברים יותר לתנועה איטית (הליכה וג׳וגינג עלו בכ-6 עד 8 אחוז אצל רכזים ופורוורדים) וממעטים בריצה מהירה, שירדה בכ-12 אחוז. החוקרים מקשרים את הירידה הזאת להצטברות עייפות במהלך המשחק.
במחקר אחר על שחקניות נוער, שבו חולקו המהירויות לפי סף אחר, כ-45 אחוז מהמרחק היה עמידה והליכה, כ-22 אחוז ג׳וגינג, כ-22 אחוז ריצה וכ-11 אחוז ספרינט. הספים והאוכלוסיות שונים בין המחקרים, ולכן אי אפשר לחבר ביניהם, אבל המסקנה זהה: רוב המשחק הוא תנועה איטית עם התפרצויות קצרות, והתפרצויות האלה הן שמכריעות משחקים.
FIBA מול NBA: 40 דקות מול 48
משחק FIBA (וכך גם בישראל) נמשך 40 דקות נטו, ומשחק NBA 48. זה פחות 8 דקות, כ-17 אחוז פחות זמן משחק. אם נשתמש בקצב של כ-120 מטר לדקה, שחישבנו קודם לשחקן אחד שרץ הרבה, שחקן שמשחק את כל 40 הדקות היה מכסה בערך 4.8 ק״מ. זו המחשה חשבונית ולא נתון שנמדד, כי כמעט אף שחקן אינו משחק את כל הדקות.
| פרמטר | FIBA וישראל | NBA |
|---|---|---|
| זמן משחק נטו | 40 דקות | 48 דקות |
| מרחק של שחקנית נוער עד גיל 18 (מחקר מעקב, 16 עד 24 דקות משחק) | כ-1.8 עד 2.8 ק״מ | לא רלוונטי |
| מרחק במשחקי 40 דקות בליגות נשים, לפי סקירה בספרות | כ-4 עד 6 ק״מ | לא רלוונטי |
| מרחק של מובילי ה-NBA למשחק (2019 עד 2022) | לא רלוונטי | כ-4.4 עד 4.7 ק״מ |
המסקנה: הפורמט הקצר של FIBA מקטין את המרחק האפשרי לשחקן, אבל מה שמכריע הוא עדיין הדקות שהוא משחק בפועל. עוד על ההבדלים בין המערכות בהשוואת FIBA ו-NBA.
מה זה אומר על שחקני נוער
לא מצאנו נתוני מעקב על ילדים או על ליגות הנוער בישראל, ולכן לא נציג מספר מומצא. מה שיש הוא מחקר על 48 שחקניות נוער עד גיל 18 מ-4 קבוצות בגמר-4 של אליפות נוער (עונת 2018/19), שנמדדו ב-6 משחקים באמצעות מערכת מעקב אישית. המרחק הממוצע למשחק שם היה בין כ-2.0 ל-2.4 ק״מ, והוא קשור ישירות לדקות: מי ששיחקו בממוצע כ-16 דקות כיסו כ-1.8 ק״מ, ומי ששיחקו כ-24 דקות כיסו כ-2.8 ק״מ.
| תפקיד (נוער נשים עד גיל 18) | דקות משחק בממוצע | מרחק למשחק בממוצע |
|---|---|---|
| רכזות וקלעיות | כ-16 | כ-1.8 ק״מ |
| סנטריות | כ-19 | כ-2.1 ק״מ |
| פורוורדיות | כ-24 | כ-2.8 ק״מ |
המסקנה לילדים ולהורים: כמה ירוץ הילד תלוי בעיקר בכמה הוא משחק, ולכן אין סיבה לדאוג מ"ריצה מעטה" אם הוא על הספסל, וכדאי לשים לב לעומס אם הוא משחק כמעט כל דקה ובמקביל מתאמן. את הגודל של המגרש שעליו כל זה מתרחש תוכלו לראות במדריך מידות מגרש כדורסל, ואת הדרכים למנוע פציעות עומס במדריך מניעת פציעות בכדורסל.
איך מתאמנים על סיבולת לכדורסל
הנתונים לעיל מראים שכדורסל הוא ספורט של התפרצויות קצרות ואחריהן הליכה או עמידה. מכאן ההמלצות הכלליות של מאמני כושר (אלה עקרונות אימון מקובלים, לא מסקנה מהמחקרים שצוטטו):
- אינטרוולים במקום ריצה איטית ארוכה: ספרינט קצר, מנוחה קצרה וחוזר חלילה, כדי לדמות שרשרת של חזרה להגנה ומעבר להתקפה.
- מסלולים עם כדור: תרגילי כדרור, חיתוכים וחזרה מהירה להגנה שמשלבים טכניקה עם עומס.
- עצירות והאצות: שינויי כיוון ועצירות חדות מכינים את הגוף לעומס האמיתי יותר מקילומטרים רצופים.
- בסיס אירובי קל: ריצה קלה פעם-פעמיים בשבוע עוזרת להתאושש בין התפרצויות, אבל לא צריכה להיות עיקר האימון.
- התאוששות ושינה: המחקרים מראים ירידה בריצה המהירה מרבע לרבע, כלומר עייפות היא חלק מהמשחק.
שאלות נפוצות
כמה קילומטר רץ שחקן כדורסל במשחק?
לפי נתוני המעקב של ה-NBA, שחקן רוטציה רץ בדרך כלל לפחות 3 ק״מ למשחק (2 מייל), והמובילים בליגה מגיעים לכ-4.4 עד 4.7 ק״מ (2.76 עד 2.90 מייל). בעונת 2020/21 ל-146 שחקנים היה ממוצע של 2 מייל ומעלה. שחקן שמשחק פחות דקות ירוץ פחות, כי המרחק גדל עם זמן המשחק.
כמה רץ שחקן כדורסל בנוער או בליגה מקומית?
אין נתון רשמי אחד לנוער בישראל, והמרחק תלוי בעיקר בכמה דקות השחקן על המגרש. במחקר מעקב על שחקניות נוער עד גיל 18, מי ששיחקו בין 16 ל-24 דקות בממוצע כיסו בין כ-1.8 ל-2.8 ק״מ למשחק. לכן ילד שמשחק את רוב המשחק ירוץ יותר מילד שיושב על הספסל.
מי רץ הכי הרבה בכדורסל, רכז או סנטר?
סקירה מדעית משנת 2025 על 47 מחקרים בכדורסל גברים מצאה שהרכזים והקלעים (שחקני החוץ) מכסים בממוצע יותר מרחק מהפורוורדים והסנטרים, ושהסנטרים נוטים לרוץ הכי פחות. עם זאת, זה ממוצע בין מחקרים עם שיטות שונות, ושחקן בודד יכול לסטות ממנו בגלל סגנון משחק ודקות.
האם משחק FIBA של 40 דקות מעייף פחות ממשחק NBA?
ב-FIBA המשחק קצר ב-8 דקות (40 מול 48), כלומר 17 אחוז פחות זמן משחק נטו. אם השחקן שומר על אותו קצב לדקה, הוא יכסה פחות מרחק. אבל מה שקובע בסוף הוא הדקות שהשחקן משחק בפועל, ולכן לא נכון להסיק שמשחק FIBA קל יותר לכל שחקן.
איך מתאמנים על סיבולת לכדורסל, ריצה ארוכה או אינטרוולים?
כדורסל הוא מאמץ לסירוגין: ריצות קצרות ומהירות, עצירות, קפיצות והליכה בין לבין, ולא ריצה רציפה. לכן אימוני אינטרוולים (ספרינט קצר ומנוחה קצרה) והשלמת מסלולים עם כדור מתאימים יותר מריצה איטית ארוכה. ריצה קלה עדיין עוזרת כבסיס אירובי, אבל לא צריכה להיות עיקר האימון.