שעון ה-24 שניות בכדורסל: הכלל, האיפוס והעבירה

שעון קליעה עם ספירה לאחור באולם כדורסל ישראלי, קבוצה מתקדמת בהתקפה מהירה

בקצרה: שעון הקליעה בכדורסל נותן לקבוצה התוקפת 24 שניות בלבד לבצע קליעה שנוגעת לפחות בטבעת — גם ב-NBA וגם לפי כללי ה-FIBA (ובהם משחקת גם ליגת העל בישראל). אחרי ריבאונד התקפי השעון מתאפס רק ל-14 שניות, לא ל-24 מלאות. הכלל הוגה ב-1954 כדי למנוע משחקים איטיים שבהם קבוצה מובילה פשוט מחזיקה בכדור. במדריך הזה נסביר את חוקי האיפוס, מה נחשב עבירה, ואיך זה משתווה לליגות אחרות.

24 שניות: הכלל הבסיסי

מרגע שקבוצה מקבלת בעלות על הכדור, יש לה 24 שניות בלבד לבצע קליעה לסל שנוגעת לפחות בטבעת. אם הזמן נגמר לפני שהכדור נגע בטבעת, השופט שורק עבירת שעון קליעה והכדור עובר מיד ליריבה. הכלל זהה הן ב-NBA והן ב-FIBA (הכללים שלפיהם משוחק כדורסל ברוב העולם, כולל ישראל).

מתי מתאפס השעון, ולכמה

לא כל מעבר בעלות מאפס את השעון לאותו מספר שניות:

  • מעבר בעלות רגיל (חטיפה, כדור שיצא מהמגרש כשהוא בבעלות היריבה, עבירת תקיפה): איפוס מלא ל-24 שניות.
  • ריבאונד התקפי (הקבוצה התוקפת תופסת את הכדור אחרי קליעה שלה שפספסה): איפוס חלקי בלבד — ל-14 שניות. זה נכון הן ב-FIBA (מאז 2014) והן ב-NBA (מאז עונת 2018-19).
כדאי לדעת: לפני שינויי הכללים האלה, גם ריבאונד התקפי איפס את השעון ל-24 שניות מלאות — מה שאפשר לקבוצות להאט את הקצב במכוון. האיפוס החלקי ל-14 שניות נועד בדיוק כדי למנוע את זה ולשמור על קצב משחק גבוה.

מה נחשב עבירת שעון קליעה

עבירה נקבעת ברגע שהצופר של שעון הקליעה נשמע לפני שהכדור נגע בטבעת. אם שחקן זורק קליעה, הכדור עדיין באוויר, והצופר נשמע לפני שהוא נוגע בטבעת — זו עבירה, גם אם הכדור נכנס לסל אחר כך. אם הכדור נוגע בטבעת (גם בלי להיכנס) לפני הצופר, אין עבירה והמשחק נמשך כרגיל.

מי המציא את השעון ולמה

שעון ה-24 שניות הומצא ב-1954 על ידי דני ביאסונה, בעל קבוצת ה-NBA סירקיוז נאשנלס, כתגובה למשחקים איטיים ומשעממים שבהם קבוצה מובילה פשוט מחזיקה בכדור בלי לתקוף כדי לנהל את הזמן. הוא חישב את המספר 24 על סמך ממוצע של כ-120 קליעות למשחק בין שתי הקבוצות ביחס ל-48 דקות משחק. הכלל שינה את פני הענף — הפך אותו למהיר ומרתק הרבה יותר — ואומץ בהמשך על ידי כל גופי הכדורסל המקצועני בעולם.

השוואה לליגות אחרות

ליגה / גוףשעון קליעהאיפוס אחרי ריבאונד התקפי
NBA24 שניות14 שניות
FIBA (כולל ליגת העל בישראל)24 שניות14 שניות
NCAA (קולג׳ באמריקה)30 שניותתלוי בעונה ובענף (גברים/נשים)

בכדורסל תיכוני ונוער בארה״ב יש הבדלים גדולים בין מדינות ואיגודים — בחלק אין שעון קליעה כלל, ובאחרות הוא נע בין 30 ל-35 שניות. בישראל, כל הליגות המאורגנות (כולל נוער) משתמשות בשעון של FIBA.

שאלות נפוצות

מה קורה אם קבוצה לא מספיקה לקלוע תוך 24 שניות?

זו "עבירת שעון קליעה" (shot clock violation) — הכדור עובר מיד לקבוצה היריבה, בדיוק כמו עבירת מסירה. הקליעה חייבת לפחות לגעת בטבעת לפני שהזמן נגמר; אם היא נזרקת ולא נוגעת בכלום עד לצפצוף, זו עבירה גם אם הכדור עדיין באוויר.

האם השעון מתאפס תמיד ל-24 שניות מלאות?

לא. במעבר בעלות רגיל (חטיפה, כדור יצא מהמגרש כשהוא בבעלות היריבה וכו׳) השעון מתאפס ל-24 שניות מלאות. אך אחרי ריבאונד התקפי (הקבוצה התוקפת תופסת את הכדור אחרי קליעה שלה שפספסה), השעון מתאפס רק ל-14 שניות — גם ב-FIBA וגם ב-NBA.

מי המציא את שעון ה-24 השניות?

השעון הומצא ב-1954 על ידי דני ביאסונה (Danny Biasone), בעל קבוצת ה-NBA סירקיוז נאשנלס, כפתרון למשחקים איטיים ומשעממים שבהם קבוצות מובילות פשוט מחזיקות בכדור בלי לתקוף. החישוב שלו התבסס על ממוצע של כ-120 קליעות למשחק בין שתי הקבוצות, ביחס ל-48 דקות משחק.

האם בליגת העל בישראל יש שעון 24 שניות?

כן. כדורסל בישראל, כמו רוב העולם מחוץ לצפון אמריקה, משוחק לפי כללי ה-FIBA — כולל שעון קליעה של 24 שניות עם איפוס ל-14 אחרי ריבאונד התקפי.

מאמרים נוספים בנושא