קו זריקות השלוש בכדורסל: מרחק FIBA מול NBA, ומתי נוסף לחוקה
בקצרה: קו זריקות השלוש נמצא במרחק שונה לפי התקן. ב-FIBA (וכך גם בישראל) המרחק אחיד לאורך כל הקשת — 6.75 מטר מהסל. ב-NBA המרחק משתנה: 7.24 מטר במרכז הקשת, אבל רק 6.70 מטר בשתי הפינות. FIBA אימצה את קו השלוש ב-1984 במרחק התחלתי של 6.25 מטר בלבד, והרחיקה אותו ל-6.75 מטר ב-2010; ה-NBA אימצה את הקו כבר ב-1979-80 ולא שינתה אותו מאז. השינוי הזה הפך את הכדורסל המודרני — מ"פייס אנד ספייס" ועד שחקנים גבוהים שקולעים משלוש — ובליגות הנוער בישראל משחקים לפי אותו מרחק FIBA בדיוק כמו הבוגרים.
מה זה קו זריקות השלוש ולמה הוא קיים
קו זריקות השלוש הוא קשת מעוגלת המסומנת על מגרש הכדורסל, שקליעה מוצלחת מעבר לה (כלומר, מרחוק ממנה) שווה 3 נקודות במקום 2. הרעיון נולד כאמצעי לתגמל זריקות מדויקות ממרחק — ובעקיפין, לתת יתרון לקבוצות שיודעות לפזר את המשחק ולא להסתמך רק על קליעה קרובה לסל.
חשוב להבחין בין קו זריקות השלוש לבין קו זריקות העונשין (שגם הוא שווה נקודה, אבל נזרק בלי הפרעת הגנה ומתקבל בעקבות עבירה) — לפירוט המלא על זריקות עונשין, המרחק שלהן והטכניקה שמאחוריהן, ראו את המדריך זריקת עונשין בכדורסל.
המרחק המדויק: FIBA מול NBA, בפינה ובקשת
ב-FIBA (התקן הבינלאומי, לפיו משחקת גם ליגת ווינר וכלל הליגות המאורגנות תחת איגוד הכדורסל בישראל) קו זריקות השלוש הוא רדיוס קבוע של 6.75 מטר מהסל, זהה לאורך כל היקף הקשת — מהמרכז ועד לפינות.
ב-NBA המצב שונה: הקשת מגיעה ל-7.24 מטר (23 רגל ו-9 אינץ') בחלק המרכזי, אבל בשתי הפינות היא "נחתכת" לקו ישר במרחק של 6.70 מטר (22 רגל) בלבד. הסיבה גיאומטרית: מגרש ה-NBA צר יחסית (15.24 מטר רוחב), ואם הקשת הייתה שומרת על רדיוס מלא של 7.24 מטר גם בפינות, היא הייתה "יוצאת" מקו הצד של המגרש. הפתרון היה לחתוך את הקשת לקו ישר ברגע שהיא מתקרבת לקו הצד — מה שיוצר בפועל שתי "כיסי" זריקה קרובים יותר בפינות, שקבוצות רבות בונות עליהם סגנון משחק שלם.
מתי נוסף הקו לחוקה, ומתי שונה ב-FIBA
ה-ABA (American Basketball Association) — ליגה אמריקאית מתחרה שהתמזגה עם ה-NBA ב-1976 — הייתה הראשונה שאימצה זריקת שלוש נקודות, כבר בשנות ה-60/70, כאמצעי שיווקי למשוך קהל לצד הסלאם דאנק. ה-NBA עצמה, שהתנגדה בתחילה לרעיון כ"לא רציני", אימצה את קו זריקות השלוש רק בעונת 1979-80 — כניסיון חד-שנתי שהפך מאז לחלק קבוע מהמשחק. בעונה הראשונה קבוצות זרקו ממנו בממוצע פחות מ-3 פעמים למשחק, ואחוז ההצלחה הכולל היה נמוך — כ-26% בלבד.
ב-FIBA קו זריקות השלוש נכנס לחוקה מאוחר בהרבה — רק ב-1984, במרחק התחלתי צנוע יחסית של 6.25 מטר מהסל. ב-2010 FIBA הרחיקה את הקו ב-50 ס"מ, ל-6.75 מטר הנהוגים כיום — שינוי שנועד להחזיר מרחב פעולה תחת הסל ולמנוע "עומס" שחקנים צפוף מדי ליד הקשת. מאז אותו שינוי ב-2010, מרחק קו זריקות השלוש ב-FIBA לא זז.
איך זה שינה את המשחק
קשה להפריז בהשפעת קו זריקות השלוש על כדורסל מודרני, בעיקר ב-NBA. בעונת 1979-80 הראשונה, קבוצות זרקו בממוצע כ-2.8 זריקות שלוש למשחק בלבד — כמעט זניח. הצמיחה הייתה הדרגתית לאורך שנות ה-90 וה-2000, אבל האצה חדה במיוחד קרתה מאמצע שנות ה-2010, בעיקר בהשראת קבוצות וקלעים כמו סטף קרי — עד שבעונת 2018-19 הממוצע הליגתי הגיע לכ-32 זריקות שלוש למשחק, ובעונות האחרונות הוא נוגע ב-35 ומעלה.
התופעה הזו מכונה בפי אנשי מקצוע "פייס אנד ספייס" (Pace and Space): קבוצות משחקות מהר יותר, ומפזרות שחקנים רחוק יותר מהסל כדי "לפתוח" את המגרש להתקפה. שחקנים גבוהים שפעם היו נשארים רק ליד הסל הפכו ל"סטרץ' ביג'ים" (Stretch Bigs) — שחקני פאואר פורוורד ומרכז שגם קולעים משלוש — כי היכולת לזרוק מרחוק פותחת מרחב לחברי הקבוצה לחדור לסל. השינוי משפיע גם על אימון ילדים ונוער: מאמנים רבים כיום מכניסים תרגול זריקת שלוש הרבה יותר מוקדם בקריירת השחקן הצעיר מאשר בעבר.
המרחק בליגות הנוער בישראל
איגוד הכדורסל בישראל מנהל את כל ליגות הנוער — נוער, נערים, נערות, ילדים וילדות, על דרגותיהן השונות (על, לאומית, ארצית, מחוזית) — לפי חוקת FIBA המלאה והמעודכנת, כפי שמתפרסמת רשמית באתר האיגוד. המשמעות: מגרשי הנוער בישראל משתמשים באותן מידות מגרש ובאותו מרחק קו זריקות שלוש כמו ליגת ווינר הבוגרת — 6.75 מטר אחידים לאורך כל הקשת. אין הבדל רשמי במרחק הקשת בין קטגוריות הגיל השונות.
טבלת השוואה מהירה
| מדד | FIBA (בינלאומי / ישראל) | NBA |
|---|---|---|
| מרחק במרכז הקשת | 6.75 מ' | 7.24 מ' (23 רגל 9 אינץ') |
| מרחק בפינות | 6.75 מ' (זהה, קשת אחידה) | 6.70 מ' (22 רגל) |
| שנת הכנסה לחוקה | 1984 | 1979-80 |
| מרחק בעת ההכנסה לחוקה | 6.25 מ' | זהה למרחק היום — לא שונה מאז |
| שינוי מרחק מאוחר יותר | הורחק ל-6.75 מ' ב-2010 | ללא שינוי |
| ליגות נוער בישראל | 6.75 מ' — זהה לבוגרים | — |
שאלות נפוצות
כמה מרחק יש עד קו זריקות השלוש?
תלוי בתקן. לפי FIBA (וכך גם בישראל) המרחק אחיד לאורך כל הקשת: 6.75 מטר מהסל. ב-NBA המרחק משתנה לפי מיקום — 7.24 מטר (23 רגל ו-9 אינץ') במרכז הקשת, אבל רק 6.70 מטר (22 רגל) בשתי הפינות, שבהן הקו הופך לישר וקרוב יותר לסל.
למה יש הבדל בין הפינה למרכז הקשת ב-NBA, אבל לא ב-FIBA?
ב-FIBA הקשת היא רדיוס קבוע אחד סביב הסל, כך שהמרחק זהה בכל נקודה עליה. ב-NBA הקשת "נחתכת" בקווים ישרים בשתי הפינות ברגע שהיא מתקרבת לקו הצד, כי גיאומטרית אי אפשר לשמור על רדיוס מלא ברוחב המגרש הצר יחסית של 15.24 מטר בלי שהקשת "תיצא" מהמגרש. התוצאה: זריקת שלוש מהפינה ב-NBA קרובה בפועל יותר מזריקת שלוש מהמרכז — יתרון גיאומטרי שקבוצות רבות מנצלות במכוון.
מתי נוסף קו זריקות השלוש לחוקי הכדורסל?
ה-ABA (ליגה אמריקאית מתחרה שהתמזגה לימים ב-NBA) הייתה הראשונה שאימצה זריקת שלוש נקודות כבר בשנות ה-60/70 כאמצעי שיווקי. ה-NBA עצמה אימצה את זריקת השלוש רק בעונת 1979-80, כניסיון חד-שנתי שהפך קבוע. ב-FIBA (התקן הבינלאומי) זריקת השלוש נכנסה לחוקה מאוחר יותר — ב-1984, במרחק התחלתי של 6.25 מטר בלבד.
האם קו זריקות השלוש השתנה עם השנים?
כן, לפחות ב-FIBA: המרחק ההתחלתי מ-1984 (6.25 מטר) הורחק ב-2010 ל-6.75 מטר הנהוגים כיום — הרחקה של חצי מטר בכל היקף הקשת, שנועדה למנוע "עומס" שחקנים ליד הקשת ולהחזיר איזון בין התקפה להגנה. ב-NBA לעומת זאת, המרחק (7.24 מטר במרכז, 6.70 מטר בפינות) לא השתנה מאז שנת האימוץ ב-1979-80.
מה המרחק בליגות הנוער בישראל?
איגוד הכדורסל בישראל מנהל את כל ליגות הנוער (נוער, נערים, נערות, ילדים, ילדות) לפי חוקת FIBA המלאה, כולל מידות מגרש וקו זריקות שלוש זהים לליגות הבוגרים — 6.75 מטר. בניגוד לכמה מדינות שמאמצות קשת מקוצרת רשמית לקטגוריות גיל צעירות מאוד (למשל מיני-כדורסל), לא מצאנו פרסום רשמי של איגוד הכדורסל בישראל על קשת שלוש מקוצרת לפי גיל — מועדונים מקומיים שמאמנים ילדים צעירים מאוד לפעמים מסמנים קשת מקוצרת "בית-ספרית" לצורך תרגול בלבד, אך זה לא חלק מהחוקה הרשמית.
איך קו זריקות השלוש שינה את אופי המשחק?
באופן דרמטי, בעיקר ב-NBA. בעונה הראשונה אחרי אימוץ הקו (1979-80) קבוצות זרקו בממוצע כ-2.8 זריקות שלוש למשחק בלבד. עד עונת 2018-19 הממוצע טיפס לכ-32 זריקות למשחק, ובעונות האחרונות הוא נוגע ב-35 ומעלה. השינוי הזה — המכונה "פייס אנד ספייס" — הפך שחקנים גבוהים שיודעים לקלוע משלוש ("סטרץ' ביג'ים") לנכס אסטרטגי, פתח את המגרש להתקפות מהירות יותר, ושינה כמעט לחלוטין את סוג הזריקות שקבוצות מחפשות במודע.