כרטיס צהוב וכרטיס אדום בכדורגל: מתי מקבלים?
בקצרה: כרטיס צהוב הוא אזהרה — השחקן ממשיך לשחק, אבל כרטיס צהוב שני באותו משחק הופך אוטומטית לכרטיס אדום. כרטיס אדום (ישיר, או "כפול צהוב") מרחיק את השחקן לחלוטין עד סוף המשחק, בלי אפשרות לחילוף במקומו, והקבוצה ממשיכה עם שחקן אחד פחות. יש שבע עבירות שגוררות צהוב ושבע עבירות נפרדות שגוררות אדום ישיר לפי חוקי ה-IFAB. חשוב לדעת: השעיות על צבירת כרטיסים צהובים לאורך כמה משחקים משתנות מאוד בין ליגה, גביע ומונדיאל — אין כלל אחיד לכל התחרויות. הכרטיסים עצמם הומצאו על ידי השופט קן אסטון בהשראת רמזור, ונכנסו לשימוש רשמי במונדיאל 1970.
ההבדל בין כרטיס צהוב לכרטיס אדום
שני הכרטיסים הם הכלי של השופט לענישה על עבירות ועל התנהגות לא ספורטיבית, אבל החומרה שונה לגמרי. כרטיס צהוב הוא אזהרה רשמית: השחקן נרשם, אבל ממשיך לשחק כרגיל. כרטיס אדום מרחיק את השחקן מהמגרש עד סוף המשחק, בלי אפשרות להכניס חילוף במקומו — כך שהקבוצה שלו נשארת עם שחקן אחד פחות עד הסוף.
לרשימה המלאה של חוקי הכדורגל הבסיסיים — כולל נבדל, בעיטות חופשיות וזמן משחק — אפשר לקרוא את המדריך חוקי הכדורגל למתחילים. כאן אנחנו מתמקדים אך ורק בכרטיסים: מתי כל אחד ניתן, מה קורה אחרי שני צהובים, איך עובדות השעיות, ומאיפה בכלל הגיע הרעיון.
| קריטריון | כרטיס צהוב | כרטיס אדום |
|---|---|---|
| משמעות | אזהרה | הרחקה מהמשחק |
| האם השחקן ממשיך לשחק | כן | לא — עד סוף המשחק |
| האם אפשר להכניס חילוף במקומו | לא רלוונטי | לא — הקבוצה נשארת חסרה |
| מספר עבירות בחוק 12 שמובילות אליו ישירות | שבע עבירות "ניתנות לאזהרה" | שבע עבירות "ניתנות להרחקה" |
| כרטיס שני באותו משחק | — | צהוב שני = אדום אוטומטי |
מתי מקבלים כרטיס צהוב
לפי חוק 12 של ה-IFAB (הגוף הבינלאומי שקובע את חוקי המשחק), שחקן מקבל אזהרה (כרטיס צהוב) אם הוא מבצע אחת משבע עבירות:
- התנהגות לא ספורטיבית
- מחאה במילים או בתנועות כלפי השופט (דיסנט)
- עבירה חוזרת ונשנית על חוקי המשחק
- עיכוב חידוש המשחק
- אי-שמירה על המרחק הנדרש בחידוש משחק (קרן, בעיטה חופשית או זריקת קרן)
- כניסה או חזרה למגרש בלי רשות השופט
- יציאה מהמגרש במכוון בלי רשות השופט
כרטיס צהוב הוא אזהרה שתקפה רק למשחק הנוכחי — הוא לא "נגרר" אוטומטית למשחק הבא, אלא אם תקנון התחרות הספציפית קובע אחרת (ראו בהמשך את הפרק על השעיות).
מתי מקבלים כרטיס אדום
כרטיס אדום ישיר ניתן על שבע עבירות "ניתנות להרחקה" לפי חוק 12:
| # | העבירה |
|---|---|
| 1 | משחק גס וחמור (Serious Foul Play) |
| 2 | התנהגות אלימה (Violent Conduct) |
| 3 | רוק בפני יריב או כל אדם אחר |
| 4 | מניעת שער או הזדמנות הבקעה ברורה של היריב על ידי מגע יד מכוון (מחוץ לרחבת השוער שלו עצמו) |
| 5 | מניעת הזדמנות הבקעה ברורה של יריב הנע לעבר השער, בעבירה שדינה בעיטה חופשית או פנדל |
| 6 | שימוש בשפה או מחוות פוגעניות, מעליבות או גסות |
| 7 | קבלת אזהרה שנייה (כרטיס צהוב שני) באותו משחק |
שש העבירות הראשונות הן מקרים של אדום ישיר על מעשה בודד וחד-פעמי. העבירה השביעית — "כפול צהוב" — היא המסלול השני והשונה לחלוטין להגעה לאדום, ומוסבר בהרחבה בפרק הבא.
שני צהובים = אדום: איך זה עובד
כשחקן מקבל כרטיס צהוב שני באותו משחק, השופט שולף מיד אחריו כרטיס אדום, והשחקן מורחק מהמגרש עד סופו. זהו לא כרטיס אדום "רגיל" מבחינת הרישום — אלא תוצאה אוטומטית של קבלת אזהרה שנייה, וזו בדיוק העבירה השביעית ברשימת הסנקציות להרחקה שראיתם למעלה.
חשוב להבחין: שני הצהובים חייבים להינתן לאותו שחקן, באותו משחק. אם שני שחקנים שונים מאותה קבוצה מקבלים כל אחד צהוב אחד, זה לא גורר אדום לאף אחד מהם — הכלל חל רק כשמדובר באותו אדם.
השעיות וצבירת כרטיסים צהובים
מעבר לכרטיס האדום "המיידי" בתוך משחק בודד, ברוב התחרויות יש גם מנגנון נפרד של צבירת כרטיסים צהובים לאורך כמה משחקים, שמוביל להשעיה ממשחק עתידי — אבל הכללים המדויקים משתנים מאוד בין תחרות לתחרות ואין כאן תקן אחיד עולמי, בניגוד לכללי הכרטיסים בתוך המשחק עצמו.
דוגמה מוכרת: במונדיאל, כרטיסים צהובים שנצברו לאורך שלב הבתים מתאפסים בסופו, ומתאפסים שוב בסיום רבע הגמר. שחקן שצבר שני צהובים בשני משחקים שונים לפני נקודת האיפוס עדיין מושעה מהמשחק הבא שלו, אבל הצהובים לא ממשיכים איתו הלאה לשלב הבא של הטורניר. תחרויות אחרות — ליגות מקומיות, גביעים, טורנירי נוער — קובעות לרוב סף שונה לגמרי (למשל השעיה אחרי שלושה או חמישה צהובים לאורך עונה שלמה), ולעיתים גם כללים שונים לגבי אילו סוגי משחקים ההשעיה חלה עליהם.
כרטיס לאנשי ספסל ומאמנים
מאז תיקון חוק 12 שנכנס לתוקף ב-2019, השופט רשאי להראות כרטיס צהוב או אדום לא רק לשחקנים על המגרש, אלא גם לאנשי צוות באזור הטכני — מאמן ראשי, עוזרי מאמן, פיזיותרפיסטים ושחקנים שיושבים על הספסל — על התנהגות לא הולמת, כמו מחאה בוטה כלפי השופט או כניסה לא מורשית למגרש.
אם אדם מאזור הטכני מקבל כרטיס אדום, הוא נדרש לעזוב מיד את הספסל ואת סביבתו, בדיוק כמו שחקן שמורחק מהמגרש. במקרה שהשופט לא מצליח לזהות בוודאות מי בדיוק מאנשי הצוות ביצע את העבירה, הכרטיס ניתן למאמן הראשי — כאחראי הרשמי המוכר על אזור הטכני כולו.
מקור הכרטיסים: קן אסטון ומונדיאל 1970
לפני שהיו כרטיסים צהובים ואדומים, שופטים היו צריכים להודיע בעל-פה על אזהרה או הרחקה — מה שיצר בלבול בין-לאומי, בעיקר כשהשחקנים והשופט לא דיברו את אותה שפה. הרעיון לפתרון חזותי נולד אצל השופט האנגלי קן אסטון (Ken Aston) אחרי משחק רבע גמר סוער בין אנגליה לארגנטינה במונדיאל 1966 באנגליה.
לפי הסיפור המוכר, בנסיעת הרכב חזרה הביתה מאצטדיון ובמבלי, כשעצר ברמזור ברחוב קנסינגטון היי-סטריט בלונדון וראה אותו עובר מצהוב לאדום, קפץ לו הרעיון: "צהוב — תיזהר, אדום — עצור, אתה בחוץ". הוא סיפר על הרעיון לאשתו, שגזרה עבורו מיד שני כרטיסים מנייר קרטון — אחד צהוב ואחד אדום.
הכרטיסים נכנסו לשימוש רשמי לראשונה בתחרות בין-לאומית במונדיאל 1970 במקסיקו, ומאז אומצו על ידי כמעט כל התאחדויות הכדורגל בעולם — בזכות היתרון הברור שלהם: קוד צבעים ברור שמובן לכל שחקן וצופה, בלי תלות בשפה.
שאלות נפוצות
האם תמיד צריך שני כרטיסים צהובים כדי לקבל כרטיס אדום, או שאפשר לקבל אדום ישר?
אפשר לקבל כרטיס אדום ישיר על עבירה חמורה בפעם אחת בלבד — אין חובה לצבור קודם כרטיס צהוב. לפי חוק 12 של ה-IFAB (הגוף הבינלאומי שקובע את חוקי המשחק), יש שבע עבירות שגוררות שליפת אדום ישיר, בהן משחק גס וחמור, אלימות, מניעת הזדמנות הבקעה ברורה בעבירת יד או עבירה, ורוק בפני יריב. כרטיס אדום 'משני צהובים' הוא רק אחד מתוך שבעה מסלולים אפשריים לשליפת אדום.
מה קורה לקבוצה כשאחד השחקנים שלה מקבל כרטיס אדום?
הקבוצה ממשיכה לשחק עם שחקן אחד פחות עד סוף המשחק — אי אפשר להכניס חילוף במקום השחקן שהורחק. אם כבר נוצלו כל החילופים המותרים לפני ההרחקה, אין דרך לפצות על החוסר, וזה יתרון משמעותי לקבוצה היריבה.
האם כרטיס צהוב שקיבל שחקן במשחק אחד ממשיך אליו למשחק הבא?
לא — כרטיס צהוב תקף רק למשחק שבו הוא ניתן. שני כרטיסים צהובים גוררים אדום רק אם שניהם ניתנו לאותו שחקן באותו משחק. עם זאת, בהרבה תחרויות יש בנוסף מנגנון נפרד של 'צבירת צהובים' לאורך כמה משחקים (למשל שני צהובים בשני משחקים שונים) שגורר השעיה — וכאן בדיוק הכללים משתנים מאוד בין ליגה, גביע ומונדיאל, אז תמיד כדאי לבדוק את תקנון התחרות הספציפית.
האם מאמנים ואנשי ספסל יכולים לקבל כרטיס צהוב או אדום?
כן. מאז תיקון שנכנס לתוקף ב-2019, ה-IFAB מאפשר לשופט להראות כרטיס צהוב או אדום גם לאנשי צוות — מאמן ראשי, עוזרי מאמן, פיזיותרפיסטים ושחקנים על הספסל — על התנהגות לא הולמת באזור הטכני. אם השופט לא מצליח לזהות בוודאות מי מאנשי הספסל ביצע את העבירה, הכרטיס ניתן למאמן הראשי כאחראי הרשמי על אזור הספסל.
מי המציא את הכרטיסים הצהובים והאדומים, ומתי הם שימשו לראשונה במונדיאל?
השופט האנגלי קן אסטון (Ken Aston) הגה את הרעיון אחרי משחק רבע גמר סוער בין אנגליה לארגנטינה במונדיאל 1966. לפי הסיפור הידוע, בנסיעת חזרה הביתה ברכב, כשראה רמזור עובר מצהוב לאדום ברחוב קנסינגטון היי-סטריט בלונדון, עלה לו הרעיון: 'צהוב — תיזהר, אדום — עצור, אתה בחוץ'. הכרטיסים נכנסו לשימוש רשמי לראשונה במונדיאל 1970 במקסיקו, ומאז אומצו על ידי כל התאחדויות הכדורגל בעולם.
האם חוקי ההשעיה על צבירת כרטיסים צהובים זהים בכל התחרויות?
ממש לא — וזו נקודה חשובה. במונדיאל, למשל, כרטיסים צהובים מתאפסים בסוף שלב הבתים ושוב בסוף רבע הגמר, כך ששחקן שצבר שני צהובים לפני איפוס עדיין מושעה למשחק הבא, אבל לא 'נגרר' איתו הלאה. בליגות מקומיות, גביעים ותחרויות אחרות יש לרוב סף שונה (למשל השעיה אחרי שלושה או חמישה צהובים לאורך עונה), ולפעמים גם כללים שונים לגבי אילו משחקים ההשעיה חלה עליהם. בגלל השונות הזו, תמיד כדאי לבדוק את התקנון הספציפי של הליגה או התחרות שבה משחקים.