פנדל בכדורגל: 11 מ׳, חוקי השוער ומתי שורקים

שחקן נוער ישראלי בועט בעיטת פנדל במגרש כדורגל קהילתי, שוער קופץ ברקע באור ים-תיכוני

בקצרה: בעיטת פנדל היא בעיטה חד-על-חד מול השוער, מנקודה קבועה במרחק 11 מטר מהשער, שניתנת בעקבות עבירה ברחבת העונשין. היא נחשבת להזדמנות ההבקעה הכי גבוהה במשחק — עם אחוזי הצלחה של כ-75%-80% ברמת המקצוענים — אבל היא גם אחד הרגעים הכי לחוצים בספורט. במדריך הזה: המרחק המדויק, חוקי מיקום השוער, הסטטיסטיקה האמיתית, טכניקת בעיטה נכונה, תרגילים לילדים ולנוער, וחוקי סדרת הפנדלים המלאים.

מה זה פנדל ומתי מקבלים אותו

פנדל (Penalty Kick, ובעברית תקנית גם בעיטת עונשין מ-11 מטר) הוא בעיטה ישירה לשער מנקודה קבועה במרחק 11 מטר מקו השער, שבה רק הבועט עומד מול השוער. השופט שורק פנדל כששחקן מבצע עבירה של בעיטה חופשית ישירה בתוך רחבת העונשין של הקבוצה שלו.

במילים אחרות: אותה עבירה (הכשלה, דחיפה, נגיעת יד וכו') שבאמצע המגרש הייתה נותנת בעיטה חופשית ישירה, הופכת לפנדל ברגע שהיא קורית בתוך הרחבה של הקבוצה המגינה. התוצאה היא בעיטה חד-על-חד: בועט אחד מול השוער היריב בלבד, בלי שום שחקן נוסף מפריע.

בזמן הבעיטה, כל שאר השחקנים (חוץ מהבועט והשוער) חייבים להישאר מחוץ לרחבת העונשין, מחוץ לקשת הפנדל, ומאחורי נקודת הכדור — עד שהכדור נבעט. להסבר המלא על סוגי העבירות שגוררות בעיטת עונשין ועל שאר חוקי הכדורגל הבסיסיים, כדאי לקרוא את המדריך חוקי הכדורגל למתחילים — כאן אנחנו מתמקדים בפנדל עצמו: המרחק, הטכניקה, הסטטיסטיקה וחוקי סדרת הפנדלים.

מי המציא את הפנדל?

את הפנדל המציא ויליאם מק'קראם (William McCrum), שוער ואיש עסקים מהכפר מילפורד שבמחוז ארמה בצפון אירלנד. ב-1890 הוא הציע את הרעיון, וההתאחדות האירית לכדורגל העבירה אותו ל-IFAB — הגוף שקובע את חוקי המשחק. ההצעה, שזכתה לכינוי "ההצעה של האירי" וללעג בעיתונות האנגלית, נדחתה בהתחלה לישיבה של השנה שאחרי, ו-IFAB אישר אותה רשמית ב-2 ביוני 1891.

הפנדל המקורי נראה אחרת לגמרי: הוא ניתן על עבירות בטווח 12 יארד מקו השער, הבועט יכול היה לבעוט מכל נקודה לאורך קו שסומן 12 יארד מהשער, והשוער הורשה לצאת עד 6 יארד קדימה מהקו. נקודת הפנדל הקבועה ורחבת העונשין במתכונת המוכרת לנו היום נוספו רק ב-1902.

המרחק המדויק של נקודת הפנדל

נקודת הפנדל נמצאת במרחק של 11 מטר (12 יארד) מקו השער, בדיוק במרכז השער, לפי חוק 14 בחוקי המשחק של IFAB (הגוף הבינלאומי שקובע את חוקי הכדורגל בעולם). זהו מרחק אחיד לחלוטין בכל רמות המשחק הבוגר — מליגת ילדים ונוער ועד גמר מונדיאל — ולא משתנה בין מדינות או ליגות.

סביב נקודת הפנדל מסומנת גם קשת קטנה (המכונה בעגה "קשת הפנדל"), שמסמנת את הגבול שממנו שחקנים נוספים (חוץ מהבועט והשוער) חייבים להישאר מרוחקים לפני הבעיטה, כדי לשמור על מרחק של לפחות 9.15 מטר (10 יארד) מהכדור, בדיוק כמו בכל בעיטה חופשית אחרת.

תרשים רחבת העונשין בכדורגל עם המידות הרשמיותשער ברוחב 7.32 מטר, רחבת שער בעומק 5.5 מטר, רחבת עונשין בעומק 16.5 מטר וברוחב 40.32 מטר, נקודת פנדל במרחק 11 מטר מקו השער וקשת ברדיוס 9.15 מטר מנקודת הפנדל. קנה מידה: 10 יחידות למטר.שער: 7.32 מ׳11 מ׳5.5 מ׳16.5 מ׳רוחב הרחבה: 40.32 מ׳רדיוס 9.15 מ׳שוער על הקורחבת השעררחבת העונשיןנקודת הפנדל
רחבת העונשין לפי חוק 1 של IFAB, בקנה מידה אמיתי. ברגע הבעיטה השוער חייב להשאיר לפחות חלק מכף רגל אחת נוגע בקו השער, בקו איתו או מאחוריו (חוק 14), וכל שאר השחקנים — מחוץ לרחבה ולקשת, מאחורי נקודת הפנדל.

חוקי מיקום השוער בזמן הפנדל

השוער חייב לעמוד על קו השער עצמו, בין שני העמודים, כשהוא פונה לבועט, ואסור לו לזוז קדימה מהקו לפני שהכדור נבעט. הוא כן רשאי לזוז הצידה על הקו, לקפוץ במקום, או לנסות "לרקוד" כדי ללחוץ פסיכולוגית על הבועט — כל עוד הוא לא מקדים לצאת מהקו.

הניסוח המדויק של החוק השתנה עם השנים: עד 2019 נקבע רק שהשוער חייב להישאר על קו השער עד הבעיטה. ב-1 ביוני 2019 נכנס לתוקף תיקון של IFAB שהקל את הדרישה לחלק מכף רגל אחת שנוגע בקו או נמצא בקו איתו, וב-2022 נוספה גם האפשרות "או מאחוריו". כיום, לפי חוק 14, ברגע הבעיטה לפחות חלק מכף רגל אחת של השוער חייב לגעת בקו השער, להיות בקו איתו או מאחוריו — מה שמאפשר לשוער גם "צעד הכנה" קטן בלי לחצות את הקו בפועל.

טכניקת בעיטה: מיקום, כוח וקריאת השוער

שחקנים מקצועיים מבססים בעיטת פנדל טובה על כמה עקרונות שחוזרים על עצמם:

  • מיקום מול כוח: בעיטה מדויקת לפינה, גם בעוצמה בינונית, מצליחה יותר מבעיטה חזקה מדי למרכז השער. רוב המאמנים ממליצים לבחור פינה ולבעוט אליה בביטחון, במקום "לבעוט חזק ולקוות".
  • עקביות בהתפרצות (Run-Up): ריצת התקרבות קבועה — אותו מספר צעדים, אותה זווית, אותו קצב — בכל פעם, עוזרת לגוף לשמור על אותה תנועה מדויקת גם תחת לחץ, ומקשה על השוער "לקרוא" את כיוון הבעיטה מוקדם מדי.
  • קריאת השוער: חלק מהבועטים המנוסים מסתכלים על תנועת השוער ברגע האחרון ומתאימים את הכיוון (טכניקה שנקראת "keeper-dependent"), בעוד אחרים מחליטים מראש לאן לבעוט ונשארים איתה בלי קשר לתנועת השוער ("keeper-independent") — שתי הגישות נחשבות תקפות, וכל שחקן צריך למצוא את מה שמתאים לו.

טעויות נפוצות של בועטים מתחילים

  • שינוי כיוון ריצה ברגע האחרון: בועטים מתחילים רבים משנים כיוון או קצב ריצה כשהם "רואים" שהשוער זז, מה שהורס את הטכניקה. עדיף להחליט מראש ולהישאר עם ההחלטה.
  • הבטה בכיוון הבעיטה: מבט ישיר וממושך לפינה שאליה מתכננים לבעוט "מסגיר" את הכיוון לשוער המנוסה. מומלץ לשמור על מבט ניטרלי או לבחון את השוער ולא את השער.
  • בעיטה חזקה מדי על חשבון דיוק: ילדים שואפים "לפוצץ" את הכדור, אבל בעיטה מדויקת לפינה בעוצמה בינונית מצליחה בסטטיסטיקה יותר מבעיטה חזקה למרכז השער.
  • ריצת התקרבות לא עקבית: שינוי מספר הצעדים או הזווית מפעם לפעם פוגע ביכולת לשחזר את אותה תנועה מדויקת תחת לחץ — בדיוק כמו בזריקת עונשין בכדורסל, עקביות השגרה חשובה יותר מהכוח.

תרגילים לילדים ולנוער

  • בעיטה לארבע פינות: מסמנים ארבעה יעדים קטנים בפינות השער (למשל קונוסים) ומתרגלים בעיטה מדויקת לכל אחד מהם בתורות, כדי לבנות שליטה במיקום לפני שמתמקדים בכוח.
  • שגרה קבועה תחת לחץ: לתרגל את אותה שגרה מדויקת (מספר צעדי ריצה, נשימה, מבט) בכל בעיטה, כולל בתרגול מול קהל קטן או חברים לקבוצה שצועקים — כדי להתרגל לתחושת הלחץ של פנדל אמיתי במשחק.
  • סימולציית סדרת פנדלים: לחלק את הקבוצה לשתיים ולערוך סדרת פנדלים מלאה באימון, כולל תור בעיטה אחד-אחד ושוער שמתחלף — כדי שהילדים יכירו את הלחץ והפורמט לפני שהם נתקלים בו במשחק אמיתי.
טיפ למאמנים והורים: אצל שחקנים צעירים, הכי חשוב לבנות ביטחון ולא לחץ — עדיף לתרגל בעיטות פנדל כמשחק מהנה ולא כמבחן. שחקן שמפחד לפספס בדרך כלל בועט פחות מדויק משחקן רגוע.

אחוזי הצלחה אמיתיים ורגעים היסטוריים

בעיטת פנדל נחשבת להזדמנות ההבקעה הגבוהה ביותר במשחק כדורגל, אבל היא רחוקה מלהיות בטוחה. במשחק רגיל (לא בסדרת פנדלים), אחוז ההמרה הממוצע בליגות המקצועניות המובילות באירופה נע בדרך כלל בטווח של כ-75%-80% — כלומר, בערך אחד מכל ארבעה עד חמישה פנדלים מוחמץ או נחסם.

מעניין לדעת: המחקר מראה פער בין הצלחה בבעיטת פנדל רגילה במהלך משחק לבין הצלחה בבעיטה בסדרת פנדלים (שוט-אאוט) — הלחץ הנפשי הנוסף של סדרת פנדלים, כשההכרעה תלויה בבעיטה אחת מול קהל ענק, נוטה להוריד את אחוז ההצלחה ביחס לבעיטה "רגילה" באמצע משחק.

מבחינה היסטורית, שלושה גמרי מונדיאל בכדורגל גברים הוכרעו בסדרת פנדלים: 1994 (ברזיל מול איטליה), 2006 (איטליה מול צרפת) ו-2022 (ארגנטינה מול צרפת). הרגע המפורסם ביותר מביניהם הוא הפנדל המוחמץ של רוברטו באג'ו בגמר 1994, שהעניק לברזיל את התואר — אחד הרגעים המצולמים והמדוברים ביותר בהיסטוריית המונדיאל.

חוקי סדרת הפנדלים (שוט-אאוט)

כשמשחק נדרש לקבוע מנצח (למשל בשלב נוקאאוט בגביע) ותוצאת התיקו נשארת גם אחרי זמן נוסף, המשחק מוכרע בסדרת פנדלים (בחוקי IFAB: "בעיטות מנקודת הפנדל", חוק 10). כך זה עובד, שלב אחרי שלב:

  1. הטלת מטבע ראשונה: השופט מטיל מטבע כדי לקבוע לאיזה שער יבעטו כל הבעיטות.
  2. הטלת מטבע שנייה: הקבוצה שזוכה בהטלה מחליטה אם לבעוט ראשונה או שנייה.
  3. מי רשאי לבעוט: רק שחקנים שהיו על המגרש (או מחוץ לו זמנית, למשל לטיפול) בסיום המשחק. אם לקבוצה אחת יש יותר שחקנים, היא חייבת לצמצם את מספרם כך שיהיה שווה לזה של היריבה.
  4. חמש בעיטות לכל קבוצה: הקבוצות בועטות לסירוגין — בעיטה של קבוצה א', בעיטה של קבוצה ב', וחוזר חלילה.
  5. סיום מוקדם: אם אחת הקבוצות כבר לא יכולה להשוות גם אם תבקיע את כל הבעיטות שנשארו לה, הסדרה נגמרת מיד בלי להשלים את החמש.
  6. מוות פתאומי: אם התוצאה שוויונית אחרי חמש בעיטות מכל צד, ממשיכים בסבבים של בעיטה אחת לכל קבוצה, עד שקבוצה אחת מובילה בגול אחרי אותו מספר בעיטות.
  7. אין בעיטה שנייה לפני שכולם בעטו: כל השחקנים הזכאים חייבים לבעוט פעם אחת לפני שמישהו מהם בועט בפעם השנייה (סדר הבועטים בסבב הבא יכול להשתנות).

שווה לציין: IFAB אף ניסה בעבר פורמט חלופי בשם "ABBA" (בהשראת סדר ההגשות בטניס), שבו סדר הבעיטות מתחלף בין הקבוצות בצורה שונה כדי לצמצם את היתרון הסטטיסטי של הקבוצה שבועטת ראשונה. הניסוי הראה שיפור בהגינות, אבל הפורמט נמצא מסובך מדי להבנה עבור קהל וקבוצות, ובסופו של דבר לא אומץ לשימוש קבוע — כך שהפורמט הרגיל (ABAB, קבוצות מתחלפות בסדר קבוע) נשאר הסטנדרט המקובל.

שאלות נפוצות

מה זה פנדל בכדורגל?

פנדל (בעיטת עונשין מ-11 מטר) הוא בעיטה ישירה לשער מנקודה במרחק 11 מטר מקו השער, שבה רק הבועט עומד מול השוער. הוא נשרק כששחקן מבצע עבירה של בעיטה חופשית ישירה בתוך רחבת העונשין של הקבוצה שלו.

מי המציא את הפנדל בכדורגל?

את הפנדל המציא ויליאם מק'קראם (William McCrum), שוער ואיש עסקים ממילפורד שבמחוז ארמה בצפון אירלנד. הוא הציע את הרעיון ב-1890, ההתאחדות האירית העבירה אותו ל-IFAB, והחוק אושר רשמית ב-2 ביוני 1891. נקודת הפנדל הקבועה נוספה רק ב-1902.

מה המרחק המדויק של נקודת הפנדל משער?

נקודת הפנדל נמצאת במרחק 11 מטר (12 יארד) מקו השער, בדיוק באמצע בין שני עמודי השער. זה המרחק הרשמי לפי חוקי המשחק של IFAB (הגוף הבינלאומי שקובע את חוקי הכדורגל), וההוא זהה בכל רמות המשחק הבוגר בעולם — מליגות מקומיות ועד גמר מונדיאל.

האם השוער יכול לזוז לפני הבעיטה?

השוער חייב לעמוד על קו השער, בין שני העמודים, כשהוא פונה לבועט, עד לרגע הבעיטה עצמה. הוא כן רשאי לזוז הצידה על הקו (ואפילו לקפוץ) כדי לנסות לבלבל את הבועט, אבל אסור לו לצאת קדימה מהקו לפני שהכדור נבעט. לפי הניסוח העדכני של IFAB, מספיק שחלק מכף רגל אחת נוגע בקו, בקו איתו או מאחוריו ברגע הבעיטה — הכלל הוקל ב-2019 ביחס לניסוח הישן, שדרש פשוט להישאר על הקו, וב-2022 נוספה האפשרות 'מאחורי הקו'.

מה אחוז ההצלחה הממוצע של פנדלים בכדורגל מקצועני?

במשחק רגיל (לא בסדרת פנדלים), אחוז ההמרה של בעיטות פנדל בליגות המובילות באירופה נע בדרך כלל בטווח של כ-75%-80%. חשוב לדעת שבסדרות פנדלים (שוט-אאוט) האחוז נוטה להיות נמוך יותר, בגלל הלחץ הנפשי הכבד יותר של הרגע — מחקרים מראים פער משמעותי בין הצלחה בבעיטה רגילה במהלך המשחק לבין הצלחה בסדרת פנדלים.

איך עובדת סדרת הפנדלים (שוט-אאוט) כשאף קבוצה לא מנצחת בזמן הרגיל?

כל קבוצה בוחרת חמישה בועטים, והקבוצות מתחלפות בבעיטה אחת כל פעם. אם אחת הקבוצות כבר לא יכולה להדביק את הפער אחרי כמה בעיטות, הסדרה מסתיימת מיד בלי להשלים את כל החמש. אם התוצאה עדיין שוויונית אחרי חמש בעיטות מכל צד, עוברים ל'מוות פתאומי' — סבב-סבב, כל קבוצה בועטת פעם אחת, עד שקבוצה אחת מצליחה והשנייה מפספסת. כלל חשוב נוסף: שחקן לא יכול לבעוט פעם שנייה עד שכל שאר השחקנים הזכאים מהרשימה שלו כבר בעטו פעם אחת.

האם יש דוגמה מפורסמת ומאומתת לסדרת פנדלים היסטורית?

כן — שלושה גמרי מונדיאל בכדורגל גברים הוכרעו אי-פעם בסדרת פנדלים: 1994 (ברזיל מול איטליה), 2006 (איטליה מול צרפת) ו-2022 (ארגנטינה מול צרפת). הרגע המפורסם ביותר מבין אלה הוא הפנדל המוחמץ של רוברטו באג'ו באותו גמר 1994, שהעניק לברזיל את התואר.

מאמרים נוספים בנושא